ברוכים הבאים לעמוד המאמרים שלנו על התפתחות אישית.

המאמר הראשון ידבר בעיקר עלינו, על ההחלטה שלי ושל צח להקים את פרו גריס.

החלטתי שהעמוד של המאמרים לא ידבר רק על נדל”ן אלא ייתן גם נגיעה בסלוניקי (בעיקר במגמות נדל”ניות, אבל מדי פעם תוכלו לראות פה גם הסברים והיכרות עם העיר שלדעתי מאוד חשוב שתעשו במקומות בהם תבחרו להשקיע) כדי לייצר לכם תמונה שלדעתי תעזור לכם לנוע לפעולה!

אז למה התחלתי?
אחרי ארבע שנים שאנחנו עושים את זה ביחד, צח תופס את הצד הישראלי ואני תופס את הצד היווני, אני חושב שהרבה לפני כל ידע נדל”ני שאני אוכל לתת לכם אני חייב להכין את הקוראים שמעוניינים לייצר לעצמם עתיד עצמאי קצת על הדברים שאנחנו חווים.

הדרך נהדרת, אך יחד עם זאת, היא רצופה במכשולים.
אני אתחיל כי ההקדמה עוד יכולה להימשך לנצח…

לפני ארבע וחצי שנים, בזמן שגם אני וגם צח (לא חברים קרובים מדי בתקופה הזאת אך עם היכרות מקדימה) היינו שכירים.
שנינו ידענו שהתשוקה שלנו היא בנדל”ן אך יחד עם זאת היינו שכירים בחברות שמתעסקות בתחום ללא יכולת לבצע או לקבל החלטות.

אני אספר על התפתחות עסק ועיצוב המוצר במאמרים הבאים אבל היום אני רוצה להתמקד בהתחלה, ממש בהתחלה.

הרבה מאתנו שילכו לדבר עם הקרובים שלהם על הקמת עסק עצמאי (בטח בגיל שבו היינו – 25) יספרו להם, מתוך כוונה טובה כמובן, על זה שהרוב המוחלט של העסקים נכשלים ונסגרים בשנה הראשונה, על זה שעצמאי זה מסוכן ועוד סיסמאות שכולנו שמענו בעבר.
היום אחרי 4 שנים אני יכול להגיד – הכל נכון אבל תודה רבה שאז חשבתי שזה שטויות והחלטתי ללכת על המהלך הכי משמעותי וטוב הזה.

המאמר הזה הוא סדרה של מאמרים, אחרי כל ההקדמה הזאת אני אגע בשלב הראשון שלנו… להבין שיש פה ביזנס.

בשביל שכל רעשי הרקע שלכם ייעלמו אתם חייבים להאמין במוצר שלכם, בששת החודשים הראשונים שלנו בעסק (אם אפשר לקרוא לתקופה הזאת עסק בכלל) רק למדנו, למרות ההיכרות והידע המקדים בדקנו עוד ועוד.
חקרנו את סלוניקי מכל מקום ולמען האמת אני יכול להגיד שאני הכרתי את העיר הרבה יותר טוב מרוב המתווכים שפגשתי בסלוניקי לפני ארבע שנים.

אחרי שישה חודשים בהם שלחנו מעל ל-500 מיילים כמעט לכל איש מקצוע שקשור לתחום, הצלבנו נתונים, דיברנו עם קולגות ויצרנו קשרים אישיים עם מקומיים.

ואז זה התחיל, לחלקכם שלא הקימו עסק אני השווה את זה לדייט שאתם מאוד רוצים לצאת אליו, תחושה כזאת של התרגשות שאפשר גם לקרוא לה אי נוחות מסוימת בבטן, ככה מצאתי את עצמי אחרי שישה חודשים, שאני יודע את כל מה שאני צריך לדעת על מנת לצאת לדרך ואני ממריא לסלוניקי ובום, כל השיחות, כל השעות על גוגל מפות, מתווכים, עורכי דין, רו”ח נוטריונים הכל קורה באמת…
טיסה ראשונה, טיסה שנייה, טיסה שלישית… אנחנו עוד לא נסגרים על הצוותים שלנו, בעבודה שלנו מתחילים כבר לשאול מה קורה עם כל הטיסות… המשפחה והחברים מתחילים להגיד שאולי זה לא כזה טוב באמת וזה הוצאות וסיכון שלא יחזרו לנו וחבל שנאבד את העבודות שלנו.

חוזרים מעוד טיסה, הרביעית או החמישית ואני כבר יודע מי הצוותים שאיתם אני יוצא לדרך (שלא תחשבו שאין מחשבות אם זה ההחלטה הנכונה או לא אבל יש בחירה בראש) ואם חשבתם שזאת הבחירה הקשה אז לא… חוזר לארץ ומקבל את ההחלטה שאם אני הולך על זה אני לא יכול לעבוד במקביל בעוד משהו וחלק מזה שאני אלך על זה עד הסוף זה הידיעה שאין לי את העבודה שלי כגיבוי ואין פה בכלל אופציה של אי הצלחה.

אחרי שנה וחודשיים, בהם גייסנו 7 לקוחות שרכשו שבע דירות אנחנו נכנסים לעסקה הראשונה…
התחלנו(:

במאמר הבא אני אספר על הגיוס הראשון שלנו, איך מתחילים ומי המטורפים (אני יודע שאתם תסלחו לי על הניסוח) שישקיעו בעסק שעוד לא עשה כלום.

גל רובין.